גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
152 יחסים: מאיר בן שמואל, מנחם בן סרוק, מסכת מכות, מסכת אבות, מסכת נידה, מסכת סוכה, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת שבת, מסכת חולין, מסכת בבא בתרא, מסכת גיטין, מקראות גדולות, מרדכי בן הלל, משלי, משה בן נחמן, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מהדורה מדעית, מוסד הרב קוק, מידות שהתורה נדרשת בהן, מיינץ, א"א אורבך, ארץ ישראל, אליעזר בן נתן, אברהם אבן עזרא, אברהם זכות, אברהם גרוסמן, אברהם גייגר, אדולף נויבאואר, אהרן מונדשיין, אהרן ילינק, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, איוב, נצרות, נביאים, נורמנדי, ספר איוב, ספר הישר (רבנו תם), ספרד, ערן ויזל, על־התורה, פסק הלכה, פרשן המקרא, פרשנות המקרא, פרשנות הפשט למקרא, פרשנות התלמוד, ..., פרשת עקב, פרשת פינחס, פרשת ראה, פרשת ואתחנן, פרשת וזאת הברכה, פריז, פזארו, פולין, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש רש"י לתורה, צ'כיה, צרפת, צרפת בימי הביניים, קן (עיר), קריית הוותיקן, קונטרס מגנצא, ר"י הזקן, רמרו, ראשונים, ראשי תיבות, ראבי"ה, רש"י, רב מובהק, רבנו תם, רבנו גרשום, רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, רבי שמעיה, רבי ישמעאל, רד"ק, רי"ף, ריב"ם, ש"א פוזננסקי, שמא פרידמן, שמא יהודה פרידמן, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, שפייר, שרה יפת, שלמה בן מאיר, שיר השירים, תנ"ך, תרביץ, תש"ס, תלמוד, תלמוד בבלי, תהילים, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לטינית, לונדון, טרואה, חס ושלום, בעלי התוספות, בריאת העולם (יהדות), בבא קמא, בוהמיה, בית מקרא, בית המדרש לרבנים באמריקה, גרמניה, גימטריה, ד'תת"ם, ד'תת"ץ, ד'תתק"ך, דקדוק, דברים, דונש בן לברט, ה'תרמ"ב, ה'תש"ס, המאה ה-12, המאה ה-13, האנציקלופדיה העברית, הספרייה הלאומית, השואה, הלל גרשוני, הלוח העברי, הלכה, הלכות הרי"ף, הגהות מיימוניות, הוצאת מאגנס, ורוצלב, וורמס, וולגטה, כתב יד (העתק), ישראל מ' תא-שמע, יהונתן יעקבס, יהודה אבן בלעם, יום טוב מפלייזא, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף קרא, יוסף בכור שור, יוסף גינצבורג, 1040, 1080, 1085, 1105, 1158, 1160, 1854, 1855, 1882, 1984, 2000, 2020, 6 בדצמבר. להרחיב מדד (102 יותר) »
מאיר בן שמואל
רבי מאיר בן שמואל מרמרו (ד'תת"ך, 1060 - ד'תתצ"ה 1135) היה מראשוני בעלי התוספות, תלמידו וחתנו של רש"י.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומאיר בן שמואל · ראה עוד »
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומנחם בן סרוק · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומסכת גיטין · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומקראות גדולות · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומשלי · ראה עוד »
משה בן נחמן
#הפניה רמב"ן.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומשה בן נחמן · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומגילת קהלת · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומגילת רות · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
מיינץ
מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ומיינץ · ראה עוד »
א"א אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וא"א אורבך · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם זכות
רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואברהם זכות · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואברהם גייגר · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אהרן מונדשיין
אהרן מונדשיין (30 ביולי 1944 – כ"א באלול תש"פ, 10 בספטמבר 2020) היה חוקר תנ"ך ומרצה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואהרן מונדשיין · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואהרן ילינק · ראה עוד »
אין מקרא יוצא מידי פשוטו
אין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא כלל תלמודי הקובע שבמקרים בהם דרשו חז"ל פסוק מסוים שלא על פי פשוטו, אין מתעלמים לחלוטין מהבנתו הפשוטה וניתן ללמוד ממנו גם את מה שנראה מפשוטו.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואין מקרא יוצא מידי פשוטו · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ואיוב · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ונצרות · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ונביאים · ראה עוד »
נורמנדי
מפת נורמנדי נורמנדי (או נורמנדיה; בצרפתית: Normandie) הוא אזור בצפון צרפת.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ונורמנדי · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: רשב"ם וספר איוב · ראה עוד »
ספר הישר (רבנו תם)
ספר הישר לרבנו תם, חלק השאלות והתשובות ספר הישר נכתב על ידי רבנו תם, מגדולי בעלי התוספות, המכיל שני חלקים: הראשון הוא חידושים לתלמוד הבבלי, והשני הוא שאלות ותשובות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וספר הישר (רבנו תם) · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וספרד · ראה עוד »
ערן ויזל
ערן ויזל (Eran Viezel; נולד ב-18 ביוני 1972) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר המקרא, סופר ומשורר ישראלי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וערן ויזל · ראה עוד »
על־התורה
#הפניה על התורה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ועל־התורה · ראה עוד »
פסק הלכה
#הפניה פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופסק הלכה · ראה עוד »
פרשן המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשן המקרא · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרשנות התלמוד
#הפניה פרשנות התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשנות התלמוד · ראה עוד »
פרשת עקב
פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית שבחומש דברים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשת עקב · ראה עוד »
פרשת פינחס
בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשת פינחס · ראה עוד »
פרשת ראה
| קודם.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשת ראה · ראה עוד »
פרשת ואתחנן
שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשת ואתחנן · ראה עוד »
פרשת וזאת הברכה
פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובא. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (גם פרשת ברכה) היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופריז · ראה עוד »
פזארו
פזארו (באיטלקית: Pesaro) היא עיר בת כ- 96,000 תושבים (נכון ל-2021) במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופזארו · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופולין · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וצ'כיה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וצרפת · ראה עוד »
צרפת בימי הביניים
ממלכת צרפת בימי הביניים (בערך, מהמאה ה-10 עד אמצע המאה ה-15) התאפיינה בפיצול של האימפריה הקרולינגית ופרנקיה המערבית (843–987); הרחבת השליטה המלכותית על ידי בית קאפה (987–1328), כולל מאבקיהם עם הנסיכויות העצמאיות כמעט (דוכסויות ורוזנויות, כגון אזורי נורמנדי ואנז'ו), ויצירה והרחבה של שליטה מנהלית/מדינתית (בעיקר תחת פיליפ השני אוגוסט ולואי התשיעי) במאה ה-13; ועלייתו של בית ולואה (1328–1589), כולל המשבר השושלתי הממושך נגד בית פלנטג'נט והאימפריה האנגווינית שלהם, שהתפרץ במלחמת מאה השנים (1337–1453) (שהחמיר על ידי המוות השחור הקטסטרופלי ב-1348), והניח את הזרעים למדינה ריכוזית ומורחבת יותר בתקופה המודרנית המוקדמת וליצירת תחושת זהות צרפתית.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וצרפת בימי הביניים · ראה עוד »
קן (עיר)
קן (בצרפתית: Caen) היא עיר הבירה של מחוז קלבדוס והייתה בירת חבל נורמנדי תחתית עד סוף שנת 2015.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וקן (עיר) · ראה עוד »
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וקריית הוותיקן · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ור"י הזקן · ראה עוד »
רמרו
רמרו (בצרפתית: Ramerupt; בספרות העברית גם רמרוג) היא עיירה קטנה בת 386 תושבים (נכון לשנת: 2009) הנמצאת במחוז אוב בחבל גראנד אסט, קנטון רמרו שבצרפת.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורמרו · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וראשונים · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וראשי תיבות · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וראבי"ה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורש"י · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורב מובהק · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורבנו תם · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי
רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי · ראה עוד »
רבי שמעיה
רבי שמעיה היה מחכמי צרפת במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12, היה תלמידו המובהק של רש"י, וגם קרוב משפחתו.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורבי שמעיה · ראה עוד »
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורבי ישמעאל · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורד"ק · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ורי"ף · ראה עוד »
ריב"ם
#הפניה יצחק בן מאיר.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וריב"ם · ראה עוד »
ש"א פוזננסקי
#הפניה שמואל אברהם פוזננסקי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וש"א פוזננסקי · ראה עוד »
שמא פרידמן
הרב פרופסור שמא יהודה פרידמן (Shamma Friedman; נולד בכ"ה באדר תרצ"ז, 8 במרץ 1937 בארצות הברית) הוא פילולוג, חוקר תלמוד אמריקני-ישראלי וחתן פרס ישראל בתחום זה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושמא פרידמן · ראה עוד »
שמא יהודה פרידמן
#הפניה שמא פרידמן.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושמא יהודה פרידמן · ראה עוד »
שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום
שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום הוא כתב-עת אקדמי, היוצא פעם בשנה בנושא חקר המקרא.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום · ראה עוד »
שפייר
שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושפייר · ראה עוד »
שרה יפת
שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושרה יפת · ראה עוד »
שלמה בן מאיר
רבי שלמה בן הרב מאיר הוא נכדו של רש"י אשר נולד לאחר פטירתו ולכן קרוי על שמו, היה אחד מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושלמה בן מאיר · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ושיר השירים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ותנ"ך · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ותרביץ · ראה עוד »
תש"ס
#הפניה ה'תש"ס.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ותש"ס · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ותהילים · ראה עוד »
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו
לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ולטינית · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ולונדון · ראה עוד »
טרואה
טרואה (בצרפתית: Troyes) מכונה בספרות הרבנית גם בשם טרוייש היא עיר הבירה של מחוז אוב שבחבל גראנד אסט בצרפת.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וטרואה · ראה עוד »
חס ושלום
חס ושלום הוא ביטוי מתקופת האמוראים המביע הסתייגות ודחיה או פחד מתיאור או ממצב שהוזכרו.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וחס ושלום · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ובעלי התוספות · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ובבא קמא · ראה עוד »
בוהמיה
העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ובוהמיה · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ובית מקרא · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וגרמניה · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וגימטריה · ראה עוד »
ד'תת"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וד'תת"ם · ראה עוד »
ד'תת"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וד'תת"ץ · ראה עוד »
ד'תתק"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וד'תתק"ך · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ודקדוק · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ודברים · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ודונש בן לברט · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תש"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וה'תש"ס · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: רשב"ם והמאה ה-13 · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והספרייה הלאומית · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והשואה · ראה עוד »
הלל גרשוני
הלל גרשוני (נולד ב-18 בנובמבר 1981) הוא סופר, בעל תואר דוקטור בחקר התלמוד, עורך, מתרגם ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והלל גרשוני · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והלכה · ראה עוד »
הלכות הרי"ף
#הפניה הלכות רב אלפס.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והלכות הרי"ף · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והגהות מיימוניות · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: רשב"ם והוצאת מאגנס · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וורוצלב · ראה עוד »
וורמס
ווֹרְמְס (בגרמנית: Worms; במקורות היהודים נקראת ורמייזא, וורמיישא או גרמייזא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, על גדות הריין.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ווורמס · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ווולגטה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם וישראל מ' תא-שמע · ראה עוד »
יהונתן יעקבס
יהונתן יעקבס (נולד ב־29 בנובמבר 1965) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, חוקר מקרא ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויהונתן יעקבס · ראה עוד »
יהודה אבן בלעם
הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא או אבן-אלעם; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויהודה אבן בלעם · ראה עוד »
יום טוב מפלייזא
רבי יום טוב מפלייזא, נקרא גם רבי יום טוב בן רבי יהודה, היה אחד מבעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויום טוב מפלייזא · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויוסף קרא · ראה עוד »
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויוסף בכור שור · ראה עוד »
יוסף גינצבורג
הברון יוסף (אוסיפ) יווזל גברילוביץ' גינצבורג (ברוסית: Осип (Иосиф-Евзель) Гаврилович Гинцбург; 1812, ויטבסק – 12 בינואר 1878, פריז) היה בנקאי ונדבן יהודי-רוסי, ראש משפחת גינצבורג.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ויוסף גינצבורג · ראה עוד »
1040
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1040 · ראה עוד »
1080
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1080 · ראה עוד »
1085
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1085 · ראה עוד »
1105
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1105 · ראה עוד »
1158
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1158 · ראה עוד »
1160
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1160 · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1854 · ראה עוד »
1855
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1855 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1882 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו1984 · ראה עוד »
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו2000 · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו2020 · ראה עוד »
6 בדצמבר
6 בדצמבר הוא היום ה־340 בשנה (341 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: רשב"ם ו6 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רשב"ם
